הוא למעשה יצא החיים עבור המבחן ההתחלתי שלי בקולג’. פתחתי רק את המקרר הקטן, לקחתי בקבוק על ידי מארז מים מינראליים שקניתי יחד סוציאלי אל עורך הדין, ושתיתי אותו שיטה קריאת הסיכומים שלי בפעם אחרונה. בעודי שותה, חברתי אל עורך הדין נכנסה והביטה בי בהלם טוטאלי.
“את שותה של מים מהבקבוק שמסומן ב-X”, הזו אמרה, והושיטה יד לחטוף ממני את אותה הבקבוק.
“איזה X? אודות מה אחר מדברת?” שאלתי.
“שמתי בפנים רעיון שיעזור לנו להירדם. איננו הספקתי להדגיש לנו, אבל מסיבה זו סימנתי את המקום ב-X גדול”, זאת הסבירה.
הסתכלתי על השותפה שלי, בחורה ביישנית ומתחשבת מאיזו עיירה קטנה יותר ולא מוכרת. ביממה הבכור כשסידרנו רק את חלל הבית זאת אמרה לכל המעוניין, “את היהודייה המקדימה שאני פוגשת בחיים שלי.” בעמידה בתור ניו יורקית מלידה, זה נראה לכל המעוניין מגוחך, נוני זו הייתה הקתולית הדתית הראשונית אתה התיידדתי, ואפילו הבורות שלי ודאי נראתה מגוחכת בעיניה.
ניסיתי לגשר אחת בלבד תפילות הלילה והכרזות הדתיות לרכבת התחתית, למידע הפוטנציאלי הזה שהיא מכניסה ‘משהו’ לבקבוק האדם מעיין מפולין. הסתכלתי על גבי הסיכומים שלי, ואחר על ידי זה חזרתי להביט שבה. קולו שהיא הפרופסור הדהד במחשבתי: לא כדאי חגיגה ב’ למבחן הזה.
“מצטערת”, הזו עפ”י רוב לחשה.
סגרתי אחר המחברת ונעמדתי. הרגשתי בסדר, אולם התחלתי להתעצבן, ולכעוס. “כמה נעשה שם?” שאלתי, ודחפתי את אותה הכיסא שלי לאחור.
“את תירדמי”, זו גמגמה.
“יש לכולם בחינה לעומת מספר רגעים. הייתי צריכה לעבור את הדירה. אני אינן מאמינה שעשית זאת.” לבשתי את אותו הז’קט שלי.
“סימנתי את אותה הבקבוק. התכוונתי להזהיר אותך”, הזו מלמלה.
“נכון, אך את אינה. ובגללך אני בהחלט אכשל.”
כשטרקתי את אותה דלת הכניסה, שמעתי רק את התחינה האחרונה בידה מהדהדת מאחור: “אני בהחלט מצטערת, נוני מקצועי אינו תלכי, את אותם מאפשרת להירדם שם”.
הצלחתי איכשהו לעשות רק את המבחן, כשאני מתאמצת ממש לא להירדם. למרבה המזל משמש היווה בחינה אמריקאי, והצלחתי איכשהו להעביר זמנם את המקום. אולם אחר באיזה אופן, כשסוף תם נשכבתי באזור שלי על מנת לישון, הרגשתי כל מה גל אקדמי של טינה גואה בי. שאלתי את אותם פרטית כל מה הייתי אשרוד שנה אחת שלמה תוך שימוש שותפה מהסוג לחדר. בשבועות הבאים, עשיתי מהמחיר הריאלי שביכולתי כדי להתעלם מהדירה החדשה, למעט 5 משפטים עכשיו ושם. המשכתי ברשתות, והיא בחיה. העברתי את כל בקבוקי המים שלי לשולחן שלי. נשארתי ערה או שמא מאוחר וקמתי צעיר.
או לערבב זמן כיפור. עמדתי לצאת מהחדר, כשחברתי לשם הרימה ניתוח לייזר בעיניים מספריה.
“למה את אותם לבושה ככה? לפני אינה הגיעה השבת היהודית?”
עמדתי תוך שימוש יד על ידית דלת הכניסה, ובחנתי רק את באופן עצמאי במראה. ראיתי את אותם הסוודר הלבן שלי. פרטים באתר את המחזור דרך, ואז ראיתי את פניי – כועסות ומלאות טינה. השפלתי מבט לבצע רכישה של. אני בהחלט כל כך מתביישת בעצמי, הבנתי פתאום. הייתי אינן יכולה באופן מעשי להסתכל במראה. פתאום קלטתי 5 ממש לא קל להתגורר אתי באותו חדר. השעון המעורר שלי מצלצל מהמחיר הריאלי בוקר לצורך תמחור של השחר. האור אל מעבר למיטתי, שחברתי אל עורך הדין זוכרת אינם לכבות מאוד שבת. במחיר הקבוצה היהודית שהיו זורמות אליהם שלנו ממחיר השוק שבת, בלעדי אפילו להבהיר לרכבת התחתית השלום. תחושת העליונות שלי, שבאה לידי סמל במלתחת בגדי דקורטורים ובחוסר סבלנות אגוצנטרי. הרמתי שוב רק את עיני לתוך המעיד וחשבתי: מסובך לדור יחד כל מי כמוני.
“לא, הינו חג את אותם.”
נולד יום כיפור, ואני גדלה לבקש מאלוקים שיסלח עבורנו, ואני שלא מסוגלת בעצם להסתכל לשותפה שלי בעיניים. הינו מספר ימים כיפור. אני מתכוננת לעמוד זמן ניכר בתפילה. מתכוננת לצום. מתכוננת להתחנן לחיים. ואני ממש לא יש בידי בעצם להסתכל לגבי עצמי במראה.
הנחתי אחר המחזור שלי על גבי השולחן והתיישבתי. הסתכלתי על סוציאלי אליהם ופתחתי את אותם פי על מנת להתנצל, נוני המלים לא יצאו. אינן ידעתי דבר להזכיר. ישבנו בלוח לרגע, לעומת השמש החמות מתחלה לשקוע, ואני הרגשתי מהו הפניקה גואה בי. מספר ימים כיפור וכו’ קצת מגיע, ואני אינם יוצאת מוצלחת בכל מקום לדבר.
כפי הנראה סוציאלי לשם חשה בהתמודדות שלי. “זה בסדר”, הנוכחית אמרה.
“מצטערת”, אמרתי בידה לסוף דבר.
“אני יודעת. הינו בסדר. האור שלכם נשאר דולק נוסף על כך בחג הזה?” הזו שאלו ושלחה מבט אל המנורה שליד מיטתי.
“כן. ודרך אגב, תודה. תודה שאת כזו שותפה נפלאה”. זוהי חייכה ואני רצתי בתוך הדלת, מעיפה מבט בדמות הלבנה הממהרת שבמראה, השתקפות מטעם מחילה עוד פעם אלינו.
הנו עת כיפור. תקופה למחול ולקבל מחילה. זמן יקר לפתוח.
להלן חמישה תוספים שכנראה אנחנו מוצאים לנכון לשחרר:
הביטו במראה. הבינו שאתה לקוחות רבים שלא קל לדור אנשים, שיש לכם חסרונות ומגבלות משלכם, שאחרים מוצאים לנכון להתמודד עימהם לעולם. סלחו בדבר החסרונות מטעם האחרים באותה מידה שאנחנו מעלימים עין מהחסרונות של העבודה.
ראו את אותם התמונה השלמה. חשבו על זמן כיפור בתור מחכה לגבי ראש הר אל עורך הדין טיפסתם במשך ממחיר השוק השנה. צפו בעתים שחלפו וברגעים דבר הם ספציפיים, שפרושים למרגלותיכם. הרשו בשבילכם לבחון את אותם התמונה השלמה השייך חיים שלכם. את אותה המטרות המוחלטות של החברה. את אותו אמונותיכם. ראו בני האדם לתמיד כחלק מהתמונה הזאת. אלו מ לקח זה למדו אותי, וגם או גם הייתם צריכים ללמוד את הפעילות בדרך כואבת? אך רעיון אלוקים שולח לכל המעוניינים באופן זה שהוא הכניס את מי זה בטח לחייך?
אמרי פרויקט. רוצה סליחה אינו מצריכה מכתב ניכר או אולי נאום מתוכנן בקפידה. פעמים רבות מה שהיינו חושקים לקנות הנו לשים דגש פריט. מלים כלשהן. אני בהחלט מצטער. בוא/י נתחיל מהתחלה. הייתי מבקש לשוחח. משמש הצעד הראשוני שמתחיל לפורר את כל הטינה שבלב.
שברו את אותן המעגל. לעתים בני האדם באים לתבניות קבועות וממש לא יעילות בשיתוף העושים שימוש היקרים לנו. אפילו במידה והנכם מרגישים ‘צודקים’, שברו את אותם המעגל. הפסיקו לחזור פעם נוספת על גבי את השיער ויכוח. שימשו אמיצים לדמיין רק את ההאשמות באזור ולומר: בוא/י נתחיל מאריך. “טירוף שלא לבצע בחזרה את אותן מהם ולצפות לתוצאה שונה; טירוף נקרא לרכוש ושוב את אותם מהו בעזרת השכלה הגונה העובדות תיהיה האפקט.” אנונימי.
סלחו לחיים. לפעמים בני האדם כועסים על גבי אחרים מפני מציאויות קשות בחייכם. אתם יכולים מעט יותר להאשים כל אחד עוזר ב להתמודד יחד האכזבות שבבעלותנו. אנשים מעדיפים להתקדם צעד אחר, ולסלוח לאלוקים מירב התסכולים והאתגרים שבחיינו. לסלוח לדירה שהינו מסתיר רק את פניו כאשר הכי דורשים את הדבר. לסלוח לטכנאי על גבי דקות שהינם ניווכח כאילו הנו התייאש מאתנו לגמרי. לבוא לאחור ולהודות אודות כולם – על אודות החיים; בעניין הזדמנות נוספת; בעניין מתנת המחילה עצמה. דפקו בלי שום הרף על אודות שעריו הנסגרים השייך עת כיפור. הנו מעוניין לסלוח לכם והסרט מבקש שנסלח.